#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. 'אין צולין את הפסח ... ולא על האסכלא, א''ר צדוק מעשה בר''ג שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא' מעשה לסתור?	חסורי מיחסרא והכי קתני ואם אסכלא מנוקבת מותר ואמר רבי צדוק מעשה בר''ג וכו' על אסכלא מנוקבת.	פסחים עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עה. תנור שהסיקו בקליפי ערלה וגרפו ואפה בו את הפת לדברי האוסר מהו?<p dir=""rtl"">תנור שגרפו האם נקרא צלי אש לאפות בו את הפסח ומנין? </p>"	"גבי פסח רב אסי בשם ר' יוחנן אמר שאין זה צלי אש דכתיב פעמים &quot;צלי אש&quot;.<p dir=""rtl"">גבי קליפי ערלה פשט רב אדא בר אהבה לרב חיננא בר אידי שמותר, או שילפינן מפסח, או שדוקא בפסח צריך קרא אבל כאן זה פשיטא שמותר דעל עצים דאיסורא קפיד רחמנא והא ליתנהו.</p>"	פסחים עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. האם גחלים (של עץ ושל מתכת) דינם כאש לגבי לצלות עליהם את הפסח, מכות אש גבי נגעים, בת כהן, פרים הנשרפים, גחלים לקטורת, ומנין?	"גחלים של עץ פשיטא לרבי שהם כאש ולכן רבי אמר שזה &quot;צלי אש&quot; וניתן לצלות עליו את הפסח.<p dir=""rtl"">גבי מכות אש גחלים נמי אקרו אש, בבריתא משמע שהתרבה מדכתיב &quot;מכוה&quot; &quot;מכוה&quot; לרבות, וביאר רב חסדא שדוקא בשל מתכות צריך רבוי ולא בשל עץ כנ&quot;ל גבי פסח, ורבינא שינה בבריתא ואין צריך קרא כלל גבי גחלת.</p><p dir=""rtl"">גחלים לקטורת כתיב &quot;גחלי אש&quot; ולא אש עצמה, מכאן נראה שגחלים לא אקרו אש ולכן יפרש 'אש' בא למעט עוממות שצריך דוקא לוחשות אבל אין להביא אש ממש דהינו מחצה גחלים מחצה אש דכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח משעת לקיחה יהיו גחלים.</p><p dir=""rtl"">מה דאמרינן (לרב חסדא) שגחלת של מתכות בעי קרא אבל בלאו הכי אינו כאש, גבי בת כהן שזנתה התרבה שהורגים אותה בפתילה של אבר שהיא גחלת של מתכות [אבל לא באבר מעיקרו] מדכתיב &quot;באש תשרף&quot; לרבות כל שרפות הבאות מחמת האש.</p><p dir=""rtl"">פרים הנשרפים לא מרבים דברים הבאים מחמת האש דכתיב &quot;על עצים באש&quot; כתיב אש לבסוף דוקא אש.</p>"	פסחים עה.		
